שימוש בשיטות סטטיסטיות לניטור ובקרת תהליכי ייצור בזמן אמת — כדי לזהות חריגות לפני שהן הופכות לפגמים.
SPC (Statistical Process Control) הוא גישה סטטיסטית לניהול איכות שפיתח Walter Shewhart בשנות ה-20, ושיפר W. Edwards Deming לאחר מכן. הרעיון: כל תהליך מייצר וריאציה — השאלה היא האם הוריאציה בטווח הצפוי ("סיבה משותפת") או חריגה ("סיבה מיוחדת").
כלי הליבה של SPC הוא תרשים בקרה (Control Chart) — גרף בזמן אמת שמציג ממדים מדודים מול גבולות בקרה סטטיסטיים.
הנקודה ה-20 חורגת מעל גבול הבקרה UCL אך עדיין בתוך גבול המפרט USL — זהו בדיוק חלון הזמן לעצור ולתקן את התהליך, לפני שמיוצר מוצר פסול בפועל.
גבולות הבקרה (UCL / LCL) — "קול התהליך": מחושבים סטטיסטית מהתנהגות התהליך עצמו (±3σ) ומשקפים מה התהליך מסוגל לייצר. גבולות המפרט (USL / LSL) — "קול הלקוח": נקבעים מדרישות השרטוט, הלקוח או הרגולציה, ומגדירים מתי מוצר פסול. בתהליך כשיר (Cp ≥ 1.33) גבולות הבקרה יושבים בתוך גבולות המפרט — ולכן חריגה מגבול בקרה היא התרעה מוקדמת: היא מזהה שינוי בתהליך לפני שנוצרת חריגת מפרט אמיתית, ומאפשרת לתקן כשעוד אף מוצר לא נפסל.
מעבר לחריגה מחוץ לגבולות, קיימים דפוסים בתוך הגבולות שמעידים על בעיה: